| 1My spirit has been destroyed, my days flicker; graves are ready for me, |
|
ארוּחִ֣י חֻ֖בָּלָה יָמַ֥י נִזְעָ֗כוּ קְבָרִ֥ים לִֽי: |
| flicker: Heb. נזעכו have sprung away, like (above 6:17) “they jump (נדעכו).” |
|
נזעכו:
נקפצו כמו נדעכו (לעיל י):
|
| graves are ready for me: I am ready for the grave. |
|
קברים לי:
מוכן אני לקבר:
|
| 2even if there were no mockers with me, and in their provocation my eye [did not] abide. |
|
באִם־לֹ֣א הֲ֖תֻלִים עִמָּדִ֑י וּבְ֜הַמְּרוֹתָ֗ם תָּלַ֥ן עֵינִֽי: |
| even if there were no: [Even if] this had not befallen me, that scornful people had gathered with me in my consolations to mock me. |
|
אם לא:
אם לא זאת באתני שבני אדם התולים נועדו עמי בתנחומי להתל בי:
|
| in their provocation: Heb. ובהמרותם, like (Ezek. 20:8, 13, 21), “And they provoked (וימרו) me;” (Deut. 9:7), “you have been provoking (ממרים).” [This is] an expression meaning: in their provocation. |
|
ובהמרותם:
כמו וימרו בי (יחזקאל כ׳:ח׳) ממרים הייתם (דברים ט׳:ז׳) ל' בהקנטתכם:
|
| my eye… abide: My eye, my heart, and my thought abide in them. |
|
תלן עיני:
עיני ולבי ומחשבתי לנוח בהן:
|
| 3Pay heed now, give me surety with You, for who is it who will shake hands with me? |
|
גשִֽׂימָה־נָּ֖א עָרְבֵ֣נִי עִמָּ֑ךְ מִי ה֜֗וּא לְיָדִ֥י יִתָּקֵֽעַ: |
| Pay heed now: O Creator. |
|
שימה נא:
הבורא:
|
| give me surety: by shaking the hands to debate together, for who is it of these who will shake my hand that it should be good for me? |
|
ערבני:
בתקע כף להתווכח יחד כמו מי הוא מאלה לידי יתקע וייטיב לו:
|
| 4For You have hidden their hearts from understanding; therefore, You will not be exalted. |
|
דכִּֽי־לִ֖בָּם צָפַ֣נְתָּ מִשָּׂ֑כֶל עַל־כֵּ֜֗ן לֹ֣א תְרוֹמֵֽם: |
| For: Behold. |
|
כי: |
| You have hidden their hearts from understanding: Therefore, Your glory will not be exalted through them. |
|
כי לבם צפנת משכל:
ועל כן לא תרומם תפארתך על ידיהם:
|
| 5He who speaks to his friends with flattery-his children's eyes will fail. |
|
הלְחֵלֶק יַגִּ֣יד רֵעִ֑ים וְעֵינֵ֖י בָנָ֣יו תִּכְלֶֽנָה: |
| flattery: Heb. לְחֵלֶק, flattery (חלקלקות). |
|
לחלק יגיד:
לחלקלקות:
|
| speaks: Each one of them [speaks] to his friend, and this will come to them: their children’s eyes will fail. |
|
יגיד:
כל אחד מהם את רעו וזאת תבא להם עיני בניו תכלינה:
|
| 6And it set me up as a byword for peoples, and I will be [like] a drum before them. |
|
ווְֽהִצִּיגַנִי לִמְשֹׁ֣ל עַמִּ֑ים וְתֹ֖פֶת לְפָנִ֣ים אֶֽהְיֶֽה: |
| and… a drum: Heb. תפת, like תּוֹף, a drum. |
|
ותופת:
כמו תוף:
|
| before them: lit. to the face; [i. e., to the face] of the people, I am [a drum]. |
|
לפנים:
של בריות אני:
|
| 7And my eye is dimmed from anger, and my limbs are all like a shadow. |
|
זוַתֵּ֣כַהּ מִכַּ֣עַשׂ עֵינִ֑י וִֽיצֻרַ֖י כַּצֵּ֣ל כֻּלָּֽם: |
| and my limbs: namely, the limbs with which I was formed. |
|
ויצורי:
איברים שאני נוצר בהם:
|
| 8The upright will be appalled by this, and an innocent one will be aroused against a hypocrite. |
|
חיָשֹׁ֣מּוּ יְשָׁרִ֣ים עַל־זֹ֑את וְ֜נָקִ֗י עַל־חָנֵ֥ף יִתְעֹרָֽר: |
| will be appalled: they will wonder. |
|
ישומו:
יתמהו:
|
| and an innocent one: If there is a righteous [man] who hears the mockery of these hypocrites. |
|
ונקי:
אם יש צדיק שומע בהתולות החניפים האלה:
|
| will be aroused: to quarrel with you. |
|
יתעורר:
לריב בכם:
|
| 9Yet the righteous holds on his way, and the one whose hands are clean grows stronger and stronger. |
|
טוְיֹאחֵ֣ז צַדִּ֣יק דַּרְכּ֑וֹ וּֽטְהָר־יָ֜דַ֗יִם יֹסִ֥יף אֹֽמֶץ: |
| Yet the righteous holds on his way: i.e., every righteous man holds on his way to stand up against the company of the hypocrites. |
|
ויאחז:
כל צדיק דרכו לעמוד כנגד כת חניפים:
|
| 10But all of them, [I say] you shall return and come now, and I will not find any wise man among you. |
|
יוְֽאוּלָ֗ם כֻּלָּ֣ם תָּ֖שׁוּבוּ וּבֹ֣אוּ נָ֑א וְלֹֽא־אֶמְצָ֖א בָכֶ֣ם חָכָ֣ם: |
| But all of them: I say to you, “Return now and come now.” |
|
ואולם כולם:
אני אומר לכם תשובו נא ובאו נא:
|
| and I will not find any wise man among you: insofar as you mock my lamentation. |
|
ולא אמצא בכם חכם:
במה שאתם מלעיגי' על קבלתי:
|
| 11My days have passed, yea my purposes; the thoughts of my heart have been broken off. |
|
יאיָמַ֣י עָֽ֖בְרוּ זִמּוֹתַ֣י נִתְּק֑וּ מֽוֹרָשֵׁ֣י לְבָבִֽי: |
| My days etc.: Behold, the days of my prosperity, to which I became accustomed, have passed. |
|
ימי וגו':
הנה ימי טובתי שהורגלתי בהם עברו:
|
| my purposes: Which I had expected to last with prosperity. |
|
זמותי:
שזמותי להאריך בטובה:
|
| the thoughts of my heart have been broken off: Heb. מורשי, lit. the inheritances of. The thoughts which my heart gave me to possess, for my heart said that I would inherit good because of my [righteous] way. |
|
נתקו מורשי לבבי:
מחשבות שלבי מורשני שהיה לבי אומר לי לירש טובה לפי דרכי:
|
| 12They turn night into day; the light is short because of the darkness. |
|
יבלַיְלָה לְי֣וֹם יָשִׂ֑ימוּ א֜֗וֹר קָר֥וֹב מִפְּנֵי־חֹֽשֶׁךְ: |
| They turn night into day: These mockers turn night into day for me, for I cannot sleep at night because of the trouble of the mockings. |
|
לילה ליום ישימו:
התולים אלה הופכי' לי לילה ליום כי מצרת התולים לא אישן בלילה:
|
| the light is short: lit. קרוב, near, and short for me because of the trouble of the darkness of the night. The light is short; when the sun sets, it appears to me as though a short time ago the day dawned, was shortened, and left. This is like (Gen. 19:20), “this city is recent (קרובה)” it was newly settled recently and like (below 20:5), “That the triumph of the wicked is short (מקרוב),” and like (Deut. 32:17), “new ones that came up of late (מקרוב).” |
|
אור קרוב:
וקצר לי מפני צרות חשך לילה, אור קרוב כאשר יבא השמש נראה לי שעתה מקרוב האיר היום ונקצר וחלף לו כמו (בראשית י״ט:כ׳) העיר הזאת קרובה נתיישב' מקרוב מחדש, וכמו כי רננת רשעים מקרוב (לקמן כ) וכמו חדשים מקרוב באו (דברים ל״ב:י״ז):
|
| 13Since I hope for the grave as my house, in the darkness I have spread out my couch. |
|
יגאִם־אֲ֖קַוֶּה שְׁא֣וֹל בֵּיתִ֑י בַּ֜חֹ֗שֶׁךְ רִפַּ֥דְתִּי יְצוּעָֽי: |
| Since I hope for the grave: Heb. אם, like (above 14:5), “If (אם) his days are limited” [See Rashi ad loc.], i.e., since I hope for the grave as my house. |
|
אם אקוה שאול:
כמו אם חרוצים ימיו (לעיל יד) כלומר מאחר שאני מקוה שאול ביתי:
|
| in the darkness I have spread out my couch: I have spread out my couch in the grave. |
|
ובחשך רפדתי:
שיטחתי יצועי בקבר:
|
| 14To the pit I have called, 'You are my father'; 'My mother,' and 'My sister,' to the worms. |
|
ידלַשַּׁ֣חַת קָ֖רָאתִי אָ֣בִי אָ֑תָּה אִמִּ֥י וַֽ֜אֲחֹתִ֗י לָֽרִמָּֽה: |
| To the pit I have called, ‘You are my father,’: to lodge there many days as though it was my father, since this is my hope. |
|
לשחת קראתי אבי אתה:
להתלונן בו ימים רבים כאילו הוא אבי מאחר שתקותי זאת היא:
|
| 15Where then is my hope? And as for my hope, who shall see it? |
|
טווְאַיֵּה אֵפ֣וֹ תִקְוָתִ֑י וְ֜תִקְוָתִ֗י מִ֣י יְשׁוּרֶֽנָּה: |
| Where then is my hope: [Where then is] this [my hope]? Why is it deferred, and who will see it to hasten it to me? |
|
ואיה אפו תקותי:
ואת למה נמשכת ומי ישורנה להריצה עדי:
|
| 16The limbs of the grave shall descend, even together they rest on the dust." |
|
טזבַּדֵּ֣י שְׁא֣וֹל תֵּרַ֑דְנָה אִם־יַ֖חַד עַל־עָפָ֣ר נָֽחַת: |
| The limbs of the grave shall descend: Those limbs [of my body] that will ultimately descend to the grave, for indeed they will all rest on the dust. |
|
בדי שאול תרדנה:
אותם אברים שסופן לירד שאול שתהא יחד על עפר נחת:
|
| they rest on the dust: Heb. נחת, will lodge, an expression of (Num. 11:26), “the spirit rested (ותנח) upon them.” |
|
נחת:
מלונן ל' ותנח עליהם הרוח (במדבר י״א:כ״ו):
|
